פקר ין ואח' נ' האחים ישראל בע"מ

פסק דין

1.בפני תביעה לפיצויי בגין ליקויי בנייה.

2.בטרם אפנה לדון בתביעה לגופא אבקש להתייחס לטענות קשות שהעלתה הנתבעת, חברת האחים ישראל בע"מ נגד התובעים. הנתבעת שבה וטענה, בכל כתבי הטענות שהוגשה על ידה, כנגד תום לב ויושרם של התובעים בשפה קשה ומשתלחת. הביטויים שבהם נקטה הנתבעת הינם קיצונים וחריגים לטעמי בכל הליך משפטי, קל וחומר בהליך משפטי שעניינו סכסוך עסקי בלבד. עוד בטרם אתייחס לטענות הנתבעת לגופן אבקש להביע את מורת רוחי על אופן הביטוי הפוגעני של הנתבעת, שלא היה בו כדי לתרום לבירור טענות הצדדים או להכרעה במחלוקות.

העובדות:

הנתבעת היא חברת קבלנית אשר בנתה בין היתר את פרויקט "יהלום הסיטי" ברח' העצמאות באשדוד (להלן: "הפרויקט").

הנתבעת קיבלה אישור אכלוס לפרויקט ("טופס 4") בחודש ינואר 1998 אך היו מספר דירות שנותרו בחזקתה ובבעלותה עוד מספר שנים.

ביום 4.5.05 חתמו התובעים על הסכם לרכישת דירה בפרויקט (להלן: "ההסכם"). הדירה שרכשו התובעים היא דירה דו-מפלסית בת 5 חדרים בקומות 8 ו-9 (קומות הפנטהאוז) שברח' העצמאות 25/18 באשדוד (להלן: הדירה).

מכאן שהתובעים רכשו את הדירה כשבע שנים לאחר שהסתיימה בנייתה.

בסעיף 8.8 להסכם, שנוסח על ידי הנתבעת, נקבע כי:

"הואיל ובניית הדירה הסתיימה, מצהיר הקונה כי נכנס לדירה, כי בדק אותה ביסודיות וכי אין לו ולא יהיו לו כל טענות בקשר לשטח הדירה ו/או בקשר לכל אביזר ו/או פריט ו/או חלק בדירה הנראה לעין לרבות כל המידות והגבהים ולרבות טיב הריצוף, מספר נקודות חשמל, גובה תקרה, גודל חדרים, רוחב מסדרונות, אביזרי מטבח ואמבטיה והתקנתם, גבהי חלונות, גודל חלונות".

התובעים שילמו את מלוא התמורה על פי ההסכם וקיבלו את החזקה בדירה ביום 24.8.05. במועד קבלת החזקה ערכו הצדדים פרוטוקול מסירה והנתבעת תיקנה את הליקויים שנרשמו בפרוטוקול זה שכללו בין היתר סדק בחדר הממ"ד, תיקוני צבע, קרמיקה, ברז ועוד. במועד זה גם חתם התובע על אישור לפיו קיבל את החזקה בדירה לאחר בדיקה

"כשהיא בנויה בהתאם לתוכנית ולמפרט שבהסכם הרכישה וממלאה לשביעות רצוני אחר כל יתר הפרטים הכלולים בהסכם הרכישה פרט לאותן עבודות גמר המפורטות ברשימה מצורפת לכתב אישור קבלת החזקה זה ואין לי כל תביעות בקשר לדירה לבנין ולרכוש המשותף הנ"ל".

לאחר כניסתם של התובעים לדירה החלו להתגלות ליקויים שונים, שהמרכזי שבהם הינו רטיבות בימי גשם בקומה השניה של הדירה, כלומר בקומה שנמצאת ישירות מתחת לגג הבניין. בין הצדדים שנויה מחלוקת בשאלה מתי, כיצד ובאיזו תדירות התלוננו התובעים על הליקויים, אך מוסכם על הכל כי בעלי מלאכה מטעם הנתבעת הגיעו לדירה ותיקנו ליקויים שונים.

לטענת התובעים, ביום 15.8.08 לאחר שלא היו מרוצים מהדירה ומהתנהלות הנתבעת בעניינם, ביקר בדירה מהנדס מטעמם לצורך עריכת חוות דעת. המהנדס אליעזר גוטמן (להלן: "המומחה מטעם התובעים") בדק את הדירה ועל פי חוות דעתו מצא ליקויים רבים, שהם כדבריו ליקויים יסודיים שלא נובעים משימוש בדירה. עלות תיקון הליקויים לקבלן על פי חוות דעת זו היא 125,906 ₪ (לא כולל מע"מ) ויש להוסיף עליה 25-30% אם התיקון יתבצע על ידי בעלי מקצוע מטעם התובעים.

המומחה מטעם התובעים מצא בין היתר סדקים במקומות שונים בדירה וכן כתמי רטיבות ונזילות מים מהקירות והתקרה.

על פי חוות דעתו לצורך תיקון הליקויים ידרשו התובעים לפנות את הדירה לתקופה של שלושה שבועות, שכן במהלך תקופה זו לא ניתן יהיה לגור בדירה.

התובעים המציאו את חוות הדעת מטעמם לידי הנתבעת, וזו ביקשה שמומחה מטעמה יערוך אף הוא ביקור בדירה. ביום 10.11.08 ביקר בדירה המהנדס יגאל ברגמן (להלן: "המומחה מטעם התובעים") בדק את הדירה ומצא כי היקף הליקויים הינו מצומצם ועלות התיקון עומדת על 15,710 ₪ (לא כולל מע"מ).

בסיכומיה טענה הנתבעת כי המומחה מטעמה לא מצא כלל רטיבות בדירה. אציין כבר עתה כי לטענה זו אין על מה לסמוך. בסעיף 2 לחוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעת שכותרתו "רטיבות" נרשם במפורש כי יש נזילות מים בקצה מרפסת הדיור ו"סביר שמדובר בדליפות מצינור מרזב המותקן בקיר". בהתייחס לטענה שיש נזילה בתקרת חדר שינה בקומה העליונה ציין המומחה כי "מדובר בכתם חום ללא סימנים לחדירת רטיבות" ובהתייחס לנזילת המים בתקרת חדר הרחצה כתב כי "יש לחדש את פעולות האטימה במוצא צינור אויר של מערכת הביוב מרצפת המרפסת מעל". הנתבעת צודקת בדבר אחד בטענתה, אכן המומחה מטעמה קבעה כי במועד הביקור לא היתה נזילת מים מתקרת הפרוזדור. בסיכום דבריו ציין המומחה מטעם הנתבעת כי תיקון הרטיבות יעלה 6,500 ₪ וזאת בניגוד לאומדן של המומחה מטעם התובעים שעמד על 8,000 ₪.

מכאן שבחודש נובמבר 2008 גם המומחה מטעם הנתבעת סבר כי יש רטיבות בדירה במוקדים שונים. אני מתעכבת על ליקוי זה במיוחד שכן הוא הגורם העיקרי לעוגמת הנפש שהתובעים טוענים לה, ואף הנתבעת כאמור התעכבה על ליקוי זה וטענה כי כלל לא היה קיים בעת ביקור המומחה.

משעמדו שתי חוות הדעת בפני הצדדים החלו ביניהם מגעים בכתב, באמצעות עורכי דין לצורך תיקון הליקויים. על פי התכתובות שהוחלפו בין הצדדים הנתבעת היתה מוכנה לתקן רק את הליקויים שנמצאו על פי חוות דעתו של המומחה מטעמה. לאחר מכן הודיעה הנתבעת כי היא היתה מוכנה לבצע את תיקונים מעבר לאמור בחוות הדעת רק לאחר שתשמע את כל טענות התובעים. הנתבעת אף הודיעה לתובעים כי עליהם לאשר: